סיכום יום העיון של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בסדרת מפגשי "מלחמת 7 באוקטובר" 
מפגש מס׳ 2 בנושא "אתגרי חוסן ובריאות הנפש", שהתקיים ביום 27 בדצמבר 2023, במרכז הכנסים ״ישראל יפה״.

יום העיון נפתח בדברי פתיחה של שר הבריאות – ח"כ אוריאל בוסו,  מנכ"ל משרד הבריאות – מר משה בר סימן טוב, ופרופ' נחמן אש שגם קיבל ברכות על מינויו ליו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי.

יו"ר המושב הראשון  – ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות

המציגים:

ד"ר עידו לוריא, יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה ומנהל מרפאת מבוגרים במרכז לבריאות הנפש שלוותה – הציג סקירה של הערכות להשפעות המלחמה והצורך הצפוי, שנע בין הערכות לכמה עשרות אלפים לכמה מאות אלפים, למתן מענים נפשיים בתגובה לטראומה.

ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית של ער"ן וראש החוג לייעוץ חינוכי במכללה למינהל –  הציגה את היקפי הפניות לעזרה נפשית בשירותים של ער"ן. היא הבליטה את בעוצמת המצוקה בשיחות שכללו תכנים של חרדה, טראומה ואובדן והדגישה את הפניות של גברים, ילדים ונוער, צעירים וחיילים מעבר לרגיל. לא נרשמה עלייה בפניות עם תוכן אובדני ביחס לשגרה ואפילו הוצגה ירידה מתונה בפניות הכוללות מחשבות אובדניות, כוונות, איומים וניסיונות אובדניים.

ד"ר שגית ארבל-אלון, הרופאה הראשית של משרד הרווחה והביטחון התזונתי – הציגה תפיסת חוסן לאומי לישראל דרך הבנת הבריאות הנפשית כרחבה מההיבטים הקליניים, הצביעה על הצורך בשפה משותפת, בעבודה בינ-משרדית ובינ-מגזרית בריבוד מענים מאיתור ומניעה, מענים טיפוליים בסיסיים ומענים מורכבים תוך שמירה על רצף טיפול.

גב' מיכל אנגלרט, סגנית מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך – הציגה את השירותים של הפסיכולוגיה החינוכית הציבורית במלחמה לאור הצרכים שעלו מעזרה ראשונה נפשית, דרך מענים לתלמידים, להורים ולצוותים, בפריסה רחבה בכלל הרשויות בארץ. פותח מודל טיפולי-מערכתי-קהילתי ייחודי לרשות קהילות מפונים. דובר על הצורך ברצף של מניעה וטיפול נגישים במערכות החינוך במיוחד לקבוצות סיכון כמו הגיל הרך ומתבגרים. 

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי בשירותי בריאות כללית – הציג את המצוקה של המערכת הציבורית בבריאות הנפש סביב אתגרי כח האדם והעליה בצריכה. גובשה תפיסת הפעלה מרובדת הכוללת חיזוק יכולות הטיפול העצמי ואיתור של מתמודדי נפש, הקמת מוקד התערבות מהירה, ניטור סטטוס נפשי באמצעות כלים דיגיטליים וכן יצירת תפקיד חדש של מאמני חוסן כחלק מריבוד מענים.

יו"ר המושב השני  – פרופ' ערד קודש, ראש מערך בריאות הנפש במאוחדת

המציגים:

גב׳ ענבל רואי-בן-נון, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר – הציגה את התפיסה של אגף השכר במשרד האוצר סביב אתגרי בריאות הנפש לאור המלחמה ולאור הקשיים שהיו עוד טרם המלחמה. תוארה ההבנה של האוצר בצורך לשינוי משמעותי בתפיסת בריאות הנפש ובצורך לשינוי תוך שיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים במערכת הציבורית.

ד"ר טלי שמואלי, פסיכיאטרית ראשית ב"מכבי" –  הציגה את הפעילות שבוצעה במכבי במלונות המפונים ובפניה יזומה לנפגעי המעגל הראשון ולמטופלים הסובלים מתחלואה נפשית קשה, שימת דגש על טיפולים קבוצתיים, הכשרות של רופאי המשפחה והילדים, ושילוב טכנולוגיות. הודגשה ההבנה בחשיבות שיתוף הפעולה בין הקופות, מרכזי החוסן ובתי החולים ובין המשרדים השונים.

ד"ר חוה גדסי, מנהלת רפואית בעמותת גושן – הציגה את החשיבות של הרפואה הראשונית במתן מענה לילדים ולהורים בקהילה, בדגש על רופאי ילדים ואחיות טיפות חלב. הוצגו מסקנות מחקר דלפי ורשמים ראשוניים מהפיילוט שנערך, כגון צורך בזמן ייעודי וארוך יותר עבור הרופא וייעוץ ע"י מומחי בריאות הנפש.

פאנל בנושא "היערכות לצונמי בריאות הנפש אחרי טראומה לאומית: מי יטפל ובאיזו שיטה?" נערך בהנחיית פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה ויו״ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות

בפאנל השתתפו פרופ' איל פרוכטר, מנהל בי"ח מעלה כרמל ויו"ר המועצה הלאומית לטראומה נפשית, ד"ר לילך רחמים, מרכז חוסן על שם כהן האריס, אוניברסיטת רייכמן, גב׳ טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, ד"ר ניצה נקש-אקסלרוד, מנהלת מרפאת CBT בשיבא, ופרופ' אריק שלו, הדסה, האוניברסיטה העברית ו-NYU.

חברי הפאנל נשאלו בפתיחה האם האירוע ייחודי או שניתן ללמוד מאירועים אחרים על היקף הנזקקים לטיפול? תשובות חברי הפאנל נעו בין 60,000 נזקקים לטיפול עפ"י שיעור הנפגעים באירוע טרור כמו 9.11, 600,000 לאור היקף הנפגעים כרגע, ואף עלתה הערכה שמירב האוכלוסייה תזדקק לטיפול כשלהו. מנעד התגובות מלמד עד כמה האירוע ייחודי ותוצאותיו קשות לחיזוי.

השאלה השנייה שהוצגה לפאנל היתה באיזו שיטה נכון לטפל? חברי הפאנל הביעו קונצנזוס שיש להסתמך רק על טיפולים מבוססי ראיות כמו CBT, IPT, PE, EMDR. יש חשיבות להשקעה במנגנוני הכשרה מהירים.

השאלה המסכמת היתה מי צריך לטפל? כיון שקיים ויכוח לגבי מטפלים לא מקצועיים, הובעו מגוון דעות גם ע"י הקהל שהשתתף, אך נראה שהיתה הסכמה די רחבה שעקב היקף האירוע וצפי הנפגעים הנפשיים (אר"ן נפשי) חשוב ליצור היררכיה של מטפלים, ממטפלים מוסמכים מומחים לטראומה עבור מי שיפתח PTSD מלא ועד תומכי חוסן לא מקצועיים שעברו קורס ייעודי למקרים הקלים ביותר.

ד"ר גלעד בודנהיימר – ראש שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות