חוקרים: חנה קרצמן¹, לונה ברין¹, ענת ישראלי¹, שושי גולדברג²

רקע: תהליך השחרור מאשפוז הינו בעל חשיבות מרכזית לשמירה על הרצף הטיפולי בקהילה. על פי הספרות אחד מתוך חמישה שחרורים מאשפוז מלווה בסיבוכים ובפניה חוזרת לאשפוז.

מטרות: לבחון את השפעת שיטת השחרור מאשפוז על ידי אחות משחררת ייעודית על איכות השחרור הסיעודי, רמת הידע של מטופל בטיפול תרופתי, איכות ההדרכה לטיפול עצמי, שביעות הרצון ושימוש בשירותי הבריאות אחר השחרור.

שיטה: מחקר מעקב התערבותי בארבע מחלקות פנימיות. קבוצת המחקר כללה 202 מטופלים ששוחררו על ידי אחות משחררת וקבוצת הביקורת כללה 192 מטופלים ששוחררו על ידי אחות במשמרת רגילה.
הנתונים נאספו ממכתבי השחרור, ראיונות טלפוניים עם המטופלים שבוע וחודש לאחר השחרור ומרשומות רפואיות.

ממצאים עיקריים: איכות השחרור הסיעודי טובה יותר בקבוצת המחקר, כמו גם איכות ההדרכה, רמת הידע בטיפול עצמי ושביעות רצון המטופל מההדרכה ומהאשפוז.
לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשימוש בשירותי בריאות ובמספר אשפוזים חוזרים.

מסקנות: המחקר הנוכחי הראה כי יישום מודל "אחות משחררת" משפר משמעותית את איכות השחרור הסיעודי, ידע המטופל ושביעות רצונו.
באמצעות המודל הושם דגש על הדרכת מטופל ומשפחתו.
מטופלים מיודעים עשויים להרוויח מטיפול עצמי מיומן יותר ומהיענות גבוהה יותר בנטילת תרופות ובכך לשפר איכות חייהם.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: תפקיד האחות הוא מרכזי בתהליך השחרור ותהליך השחרור המובל על ידי אחות ייעודית מקדם את איכות השחרור של מטופלים מאשפוז.

תאריך סיום המחקר: 11/2018