המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

שימוש יתר בדיקות עזר בעת האבחון בחולות סרטן שד בשלב המוקדם בישראל: היקף, משמעות כלכלית ורפואית ועמדות

חוקרים: עידו וולף1, בלה קאופמן2
  1. המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי
  2. המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
רקע: המידע על ביצוע בדיקות עזר בסרטן השד בשלב מוקדם מוגבלת, ונראה כי השימוש בבדיקות בתהליך האבחון משתנה בין רופאים ומרכזים ברחבי העולם, ובמקרים רבים מבוצעות בדיקות מעבר להנחיות המומלצות.
מטרות: לבדוק האם חולות סרטן שד בשלב מוקדם עוברות בדיקות אשר הינן מעבר להמלצות הרפואיות המקובלות.
שיטה: סקירת רשומות של 178 חולות סרטן שד, אשר טופלו במחלקה לאונקולוגיה של המרכז הרפואי בתל-אביב במהלך שנת 2014.
כל החולות הוצגו בשלב קליני I או II של המחלה. על בסיס הנתונים האישיים של כל חולה, הוכנה רשימת בדיקות שהושוותה להנחיות NCCN בשנת 2014.
ממצאים עיקריים: התוצאות הראו כי 76 חולות (42%) עברו בדיקות נוספות לאחר האיבחון.
סך של 128 בדיקות נוספות בוצעו, וכולן היו בניגוד מוחלט להמלצות NCCN. רק 2 בדיקות (1.1%) הניבו תוצאות חיוביות, אך הן לא הובילו לבדיקות נוספות, וכן לתוצאה החיובית לא הייתה משמעות לגיל 50 נשלחו למספר גדול יותר של בדיקות
ביחס לחולות מעל גיל זה (P = 0.016) וחולות לפני גיל המעבר עברו בדיקות נוספות בהשוואה לחולות שלאחר גיל המעבר (P = 0.02).
מסקנות: נשים מתחת לגיל 50 המאובחנות עם סרטן שד בשלב מוקדם עוברות בדיקות נוספות שהינן מיותרות.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: בדיקות מיותרות גורמות לנזק רפואי, כמו גם נטל כלכלי משמעותי על שירותי הבריאות, ולכן שיפור ההבנה שלנו של תהליך האבחון בשלב מוקדם הוא חיוני.
מס’ מחקר: ר/2015/51
תאריך סיום המחקר: 10/2018
דילוג לתוכן