חוקרים: ניהאיה דאוד¹, אורה נקש²

רקע: נשים נפגעות אלימות מצד בן זוג (אמב"ז) סובלות יותר מבעיות בריאות פיזיות ונפשיות. צרכיהן הבריאותיים של נשים נפגעות אלימות במשפחה (אלמ"ב) ו/או (אמב"ז) הסובלות גם ממצוקה נפשית הינם מורכבים ובעלי היבטים רבים. הרפורמה בבריאות הנפש (ברה"ן) בישראל משנת 2015, דרכה אספקת השירותים עברה ממשרד הבריאות לקופות חולים יצרה חלון הזדמנויות חדש להעלאה ושיפור הנגישות ואיכות השירותים עבור נשים נפגעות אלמ"ב/אמב"ז הסובלות ממצוקה נפשית. יחד עם זאת, הרפורמה הציבה גם כן אתגרים חדשים ורבים בפני הנשים לקבלת מענים לטפול ברה"ן.

מטרות: 1.מיפוי המענים הקיימים ובדיקת זמינותם ונגישותם עבור נשים נפגעות אלמ"ב/אמב"ז. 2. זיהוי החסמים והגורמים התומכים לנגישות לשירותי ברה"ן לנשים נפגעות אלמ"ב/אמב"ז. 3.זיהוי חסמים וגורמים תומכים לנגישות לשירותים בקרב נשים מקבוצות מיעוט אתני/לאומי נפגעות אלמ"ב/אמב"ז (מהגרות מחבר העמים לשעבר ואתיופיה, נשים חרדיות, נשים ערביות). 4.גיבוש המלצות לצורך שיפור הנגשת השירותים במערך ברה"ן תוך מתן דגש על שירותים המכירים במורכבות הצרכים של נשים נפגעות אלמ"ב/ אמב"ז שסובלות ממצוקה נפשית.

שיטה: המחקר קיבל את אישור ועדת האתיקה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואת אישור המדען הראשי של משרד העבודה והרווחה.מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם: 1)) 19 קובעי מדיניות ומנהלים בכירים ממשרדי העבודה והרווחה ומשרד הבריאות. )2) 4 מנהלות מקלטים לנשים נפגעות אלמ"ב/אמב"ז, )3) 34 נשים נפגעות אלמ"ב ו/או אמב"ז השוהות ב- 8 מקלטים הסובלות ממצוקה נפשית. (4) כמו כן, נערכו 6 קבוצות דיון עם 30 עו"סיות מתחום אלמ"ב ממשרדי העבודה והרווחה, הבריאות ושירותי הבריאות בקהילה. המשתתפים/ות נשאלו על מערך המענים הקיים, הטיפול והחסמים העומדים בפני הנשים לטיפול בשירותי בריאות הנפש.

ממצאים עיקריים: מצאנו פערים וחסמים רבים במענים ובטיפול בשירותי בריאות הנפש בנשים הסובלות מאלמ"ב ו/או אמב"ז וממצוקה נפשית. ברמה המערכתית-זיהינו בעיה מבנית מערכתית בנוגע למחסור בממשקים משותפים ומנגנונים לשיתוף פעולה בין משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות בנוגע לטיפול בנשים קורבנות אלמ"ב ו/או אמב"ז והסובלות ממצוקה נפשית. ההפרדה בין משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה משליכה על העברת המידע, התקציבים והתקשורת הבין ארגונית לטיפול בנשים אלו. המחסור בתקציבים בלט ברמה המערכתית וברמה התוך משרדית בשני המשרדים המעורבים. ברמת השירותים והטיפול- מנהלות המקלטים והעו"סיות משירותי הבריאות והרווחה העלו מספר אתגרים, בהם: חוסר אחידות בהגדרת הבעיה, הבדלים בנהלים המנחים להתערבות וטיפול ולמורכבות הבעיות בקרב נשים הסובלות מבעיה כפולה זו והחשש לגעת בהן מחמת כישלון לספק להן טיפול. הנשים שהתראיינו התייחסו להעדר תמיכה משפחתית וסטיגמה חברתית שלילית על מחלות נפש. למרות זאת, רוב הנשים התייחסו בחיוב לשירותי בריאות הנפש, זאת על אף שהטיפול לא הולם את מצוקותיהן ומאופיין בחוסר המשכיות על פי רוב.

מסקנות: נשים הסובלות מאלמ"ב/אמב"ז ומצוקה נפשית מתמודדות עם חסמים רבים בכמה רמות (אישית, משפחתית, רפואית ומערכתית) .צמצום חסמים אלו הינו הכרחי בכדי לשפר את הנגישות לשירותי בריאות הנפש עבור נשים אלו.

תאריך סיום המחקר: 02/2022