חוקרים: יצחק לוי ¹, ענת וידר-פיינסוד¹

רקע: שיעור גבוה מבין נשאי HIV מזדקנים כיום ומגיעים לתוחלת חיים גבוהה. ממחקרים קודמים עולה כי נשאות HIV והטיפול בה עלולים להביא מבוגרים החיים עם HIV לסיכון לתחלואת יתר במחלות הקשורות בגיל.

מטרות: לאפיין את אוכלוסיית נשאי ה- HIV המבוגרים בישראל מהבחינות הדמוגרפיות, הרפואיות והסוציאליות. להעריך את צרכיהם המיוחדים ולבדוק אם יש מענה לצרכים אלה, כך שמצבם יושווה לשאר האוכלוסייה.

שיטה: מחקר רב מרכזי המייצג את נשאי ה-HIV בישראל מעל גיל 50 בהשוואה לאוכלוסייה דומה (התאמה במין, גיל, מוצא, אזור מגורים) ללא HIV. נשווה מידע דמוגרפי, רפואי וסוציאלי.

ממצאים עיקריים: המחקר כלל 1312 נשאי HIV בני 50 שנה ומעלה ו 1312 מבוטחים ללא HIV מותאמי גיל, מין, מוצא ואזור מגורים. הגיל הממוצע היה 58.4 ± 7.4 שנים. כ 70% היו גברים. בקבוצת נשאי HIV נמצאה יותר אוסטאופניה ואוסטיאופורוזיס בהשוואה לקבוצת הביקורת: 116 (8.8%) לעומת 0 (p<0.0001). דמנציה, מחלות לב וכלי דם, הפרעה בתפקוד הכליות, יתר לחץ דם, סוכרת וסרטן נמצאו בשיעור גבוה יותר בקבוצת הביקורת.

מסקנות: במחקר זה נמצא כי בניגוד למצופה נשאי HIV בגיל 50 שנה ומעלה דווקא סבלו מפחות תחלואה נלווית בהשוואה לאנשים דומים ללא HIV.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: אבחון מוקדם של נשאי HIV, ביצוע בדיקות סקר ובעיקר צפיפות עצמות בנשאי HIV החל מגיל 50 שנה, וטיפול מיטבי במחלות נלוות.

תאריך סיום המחקר: 08/2026