חוקרים: מרדכי חיים^1,2, יעל בן ברוך גולן^1,2, גל צבאן^1,2

רקע: פרפור פרוזדורים (פ"פ) היא הפרעת הקצב השכיחה ביותר בעולם ומהווה נטל משמעותי על המטופלים ומערכת הבריאות. ההפרעה מלווה בסיכון מוגבר לשבץ מוחי ולתמותה. מחקרים ברחבי העולם הראו כי מטופלים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך מקבלים טיפול פחות מיטבי, דבר המוביל לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים.

מטרות: לבחון את הקשר בין מעמד חברתי-כלכלי, מוצא אתני ואזור מגורים לבין דפוסי טיפול ותוצאות קליניות בקרב מטופלים עם פ"פ בישראל.

שיטה: בוצע מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ארצי, המבוסס על נתוני שירותי בריאות כללית, וכלל 70,328 מטופלים שאובחנו לראשונה עם פ"פ בשנים 2012–2022. נבדקו מרשמים ורכישות של נוגדי קרישה פומיים, סוג התרופה, שיעורי שבץ מוחי איסכמי ותמותה מכל סיבה, והקשרים ביניהם לבין מצב חברתי-כלכלי, מוצא אתני ואזור מגורים.

ממצאים עיקריים: מטופלים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך נטו פחות לקבל טיפול בנוגדי קרישה, ובפרט בנוגדי קרישה פומיים ישירים, והיו בסיכון גבוה ב26% לשבץ מוחי וב-48% לתמותה. במטופלים ערבים נצפתה מגמה דומה של שימוש נמוך יותר בנוגדי קרישה; הסיכון לשבץ מוחי היה גבוה יותר, ואילו שיעור התמותה היה נמוך יותר בהשוואה למטופלים יהודים. לא נצפו פערים מהותיים לפי אזור מגורים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: נמצאו פערים חברתיים-כלכליים ואתניים בטיפול ובתוצאות הקליניות של פ"פ בישראל. יש לפתח תוכניות ממוקדות לקידום שוויון בטיפול, כולל שיפור הנגישות, העלאת אוריינות בריאותית, וחיזוק המעקב והטיפול באוכלוסיות מוחלשות.

תאריך סיום המחקר: 06/2026