חוקרים: אבישי בניש¹, שרון גלעד¹, רוני פורת¹

מטרות: מחקר זה בחן את הגורמים המסבירים שונות בנכונות אזרחים מקבוצות שונות — יהודים מהחברה הכללית, ערבים ישראלים ויוצאי ברה"מ לשעבר — להגיש תלונה לקופת החולים או לנציבות קבילות הציבור כאשר בקשתם למימון שירות רפואי נדחית.

שיטה: המחקר שילב סקר כמותני (N=2,122) הכולל שאלות על חשיפה במציאות לדחיות, שני ניסויים הנוגעים לאירוע דחייה היפותטי, ו-38 ראיונות איכותניים.

ממצאים עיקריים: הממצאים מלמדים כי 44% מהמשיבים חוו בחמש השנים האחרונות דחייה של בקשה לשירות רפואי, שיעור גבוה ממה שנמצא במחקרים קודמים.
כמו כן, נמצא כי חוללות מנהלית — האמונה של האזרח ביכולתו להתמודד עם המערכת — מסבירה באופן עקבי נכונות לדרוש הסברים ולהגיש תלונה. זאת, יותר ממידע אובייקטיבי בנוגע לאפשרויות להגשת תלונות או אמון בקופת החולים ובמשרד הבריאות. שליטה בשפה העברית אף היא נמצאה כגורם מרכזי ל הבדלים בין קבוצות.
הניסוי הראשון בחן האם תפיסת קופת החולים כבעלת שיקול דעת רחב או מצומצם במימון שירות רפואי משפיעה על הנטייה להתלונן. נמצא כי ערבים ויוצאי ברה"מ מייחסים לקופות שיקול דעת מצומצם יחסית, אך שוני זה לא הסביר הבדלים בנטייה להתלונן.
הניסוי השני בחן את השפעת הנחות בנוגע לסיכויי הצלחה בתלונה — 2.5%, 10% ו-40% — על הנכונות להתלונן. מידע על סיכויי הצלחה של 10% ומעלה הגדיל נכונות זו, אך השפעתו מותנית ברמת החוללות המנהלית של הפרט, ומוגבלת ליהודים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הממצאים מצביעים על צורך בהתערבויות ממוקדות להגברת מודעות לסיכויי ההצלחה בהגשת תלונות, וחיזוק תחושת המסוגלות של אוכלוסיות מוחלשות.

תאריך סיום המחקר: 04/2026