המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

עמדותיהם של אנשי מקצוע והקהל הרחב בישראל בנוגע לטיפול קוגניטיבי התנהגותי אינטרנטי בהנחיית מטפל לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון

חוקרים: יונתן הפרט1
  1. האוניברסיטה העברית בירושלים
רקע: הגישה לטיפולים מבוססי ראיות בישראל מצומצמת בגלל משאבים מוגבלים, זמינות פחותה של מטפלים, וסטיגמה. התערבויות מבוססות אינטרנט (ICBT) נמצאו יעילות במיוחד לחרדה ולדיכאון. ICBT הינו כלי יעיל שלא היה מיושם בישראל עד 2016. במחקר זה בחנו נכונות ומוכנות של אנשי מקצוע והציבור הרחב בנוגע לשימוש בICBT לדיכאון וחרדה.
מטרות: בחינת מידת המוכנות וגורמי הניבוי לכך מצד מטופלים, אנשי מקצוע והאוכלוסייה הכללית.
שיטה: נערכו חמישה סקרים: 1) 520 שענו לסקר קצר 2)242 שענו לסקר מעמיק 3) 333 אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש 4) 1019 פונים שנרשמו לICBT בחרדה ו5) 364 אנשים שפנו ל ICBT לדיכאון. מבינהם טופלו, 90 בהפרעת פאניקה ו 39 בדיכאון אותם אספנו נתונים על הנגישות וההיענות לטיפול.
ממצאים עיקריים: נראה ש20-30% מהאנשים יתעניינו בICBT, אך אחוז האנשים עולה ל50-70% כאשר יקבלו מידע לגבי הטיפול, או כזמן הנסיעה לטיפול ארוך מ30 דקות, או כשרשימות ההמתנה ארוכות. מסקנות: חשובה התייחסות לחששות המטופלים והמטפלים בנוגע ליעילות, קלות השימוש, והיכולת ליצירת קשר טיפולי בICBT.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הפצת ICBT בישראל אפשרית, אך מחייבת תיאום בין ספקי שירותי הבריאות. הנשירה גבוהה מעט יותר מפסיכותרפיה, אך כדאי להוסיף ICBT להתערבויות קיימות עקב ההנגשה והאפשרות טיפול לאנשים שאחרת לא היו מקבלים טיפול. יש צורך בלהכשיר מטפלים ובהשקעת משאביים מנהליים לטיפול בבירוקרטיה.
מס’ מחקר: א/2015/181
תאריך סיום המחקר: 08/2020
דילוג לתוכן