המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

עד כמה מודעת הקהילה הרפואית בכללותה ורופאים ראשוניים בפרט לשירותים רפואיים הזמינים למטופלים במערכת הבריאות בישראל?

חוקרים: דן אבן1, שפרה שורץ1, שלמה וינקר2
  1. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  2. לאומית שירותי בריאות, אוניברסיטת תל אביב
רקע: חוק ביטוח בריאות ממלכתי מגדיר זכאות לשירותי בריאות ציבוריים על בסיס עקרונות צדק ושוויון, זמינות ונגישות, אולם חסרה בו התייחסות לאחריות מתהווה מקצועית, אתית ומשפטית של רופאים לעדכן מטופלים בשירותים שעשויים להיטיב עמם.
מטרות: לבחון ידע ודפוסי הפניות לשירותים חיוניים ברפואה הציבורית.
שיטה: שאלון הופץ באינטרנט ובכנסים רפואיים בקרב רופאים בהתמחויות רלוונטיות. השאלונים נותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית בתוכנה לעיבוד סטטיסטי SAS_9.4.
ממצאים עיקריים: במדגם הסופי נכללו 780 רופאים המייצגים את קהילת הרופאים המומחים בישראל עד גיל 75 למעט אורתופדים ורופאי שיניים. מחצית מהמשיבים אינם יודעים כי בפועל תרופות לגמילה בעישון ממומנות ברפואה הציבורית רק למשתתפים בסדנאות (53.05%), מחצית אינם בקיאים בטווח הגילים המקנה זכאות לטיפולי שיניים במימון ציבורי (53.17%) והרוב לא שמעו על הוועדה לפיצוי נפגעי חיסונים (81%). נגישות לשירות זוהתה כגורם מרכזי להפניית מטופלים, לרבות קיום השירות במרחק סביר ושעות פעילות.
מסקנות: במחקר זיהינו ידע חסר אודות שירותים חיוניים ברפואה הציבורית בישראל. אבחנו השפעות של גורמים מעבר למצבו הרפואי של המטופל על ההפניות לשירותים, ובכללם נגישות וחשש מתביעות משפטיות. זיהינו מקורות מידע על השירותים מעבר למוסדות הרגולטוריים במערכת הבריאות, לרבות התקשורת ומטופלים.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הממצאים מדגישים את התועלת שבקידום הסברה והדרכה לרופאים בכלל ולרופאים הראשוניים בפרט בנושאים שנמצאו לקויים, כשהתקשורת ושיתוף מטופלים יוכלו לתרום לשיפור הטיפול.
מס’ מחקר: ר/2016/39
תאריך סיום המחקר: 11/2018
דילוג לתוכן