חוקרים: יוסף פליסקין¹, טוביה חורב¹

רקע: חוות דעת (חו”ד) רפואית שנייה מהווה מרכיב עיקרי בעלות של תוכניות השב"ן. לאחרונה עבר שינוי חקיקה לפיו מבוטח בשב"ן לא יוכל לקבל החזר כספי על הוצאתו בגין חו"ד שנייה שניתנה באמצעות כירורגים במסלול 'החזר' אלא רק באמצעות כירורגים במסלול 'הסדר' (להוציא יועצים שאינם מנתחים). ניתוח המצב טרם החקיקה יאפשרו לקבל מידע על מאפייני השימוש של שיטות אלו במטרה לשפר את היכולת לעקוב אחר השלכות המדיניות בתחום זה.

מטרות: להעריך הבדלים בפנייה לחו”ד רפואית שנייה במסגרת תוכניות השב"ן במסלול 'החזר' לעומת 'הסדר', בחינת מאפייני הפונים, עמדות ודפוסי שימוש, בחינת הבדלים במאפייני הרופאים בשני מסלולים אלו, ביקוש מול היצע ואי-שוויון.

שיטה: ניתוח רשומות אלקטרוניות רפואיות של ביקורים אצל רופאים מומחים בקהילה ובשב״ן וחלק מסקר טלפוני של האוכלוסייה הבוגרת בישראל לגבי התשלום, רצון לשלם לחו”ד שנייה וכו׳.

ממצאים עיקריים: חלה עלייה של 45% בביקוש לחו”ד שנייה שבהסדר בשב״ן בין 2011 ל-2016, למרות שסכום ההשתתפות העצמית לחו״ד שנייה שבהסדר עלה ב-50%. מטופלים מהמגזר הערבי, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, עולים חדשים וממרכז הארץ נטו לפנות לחו”ד במסלול ההסדר. מטופלים מהפריפריה נטו לפנות לחו”ד במסלול ההחזר. ב-2011 בדומה ל-2017 יועצים בשב״ן במעמד פרופסור, בעמדה ניהולית בבי״ח ובעלי וותק בהתמחות למעלה מ-26 שנים נטו לספק יותר יעוצים במסלול ההחזר.

מסקנות: מטופלים מהפריפריה נטו לפנות לחו”ד בשיטת ההחזר, למרות ההשתתפות העצמית הגבוהה, מה שמרמז על אי-שוויון באספקת שרותי חו”ד שנייה בשיטת ההסדר בפריפריה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש צורך לשפר את הגישה לחו”ד שנייה בפריפריה, על מנת להגדיל את חופש הבחירה של נותני השירות.

תאריך סיום המחקר: 03/2019