חוקרים: לאוניד ברסקי¹, יעקב דרייהר¹, מרים קודיש אבנת², שלומי קודש¹

רקע: בשיטה הנוכחית מאושפזים מהקהילה מתקבלים למספר מחלקות פנימיות. הדבר מקשה על המרפאה לקבל משוב ולהשפיע על מהלך האשפוז.

מטרות: להעריך את היעילות של תכנית לשיפור הקשר בין מחלקת אשפוז פנימית למרפאת קהילה מבחינת איכות הטיפול ואשפוזים חוזרים.

שיטה: החל מ-2014 מאושפזים בפנימית ו' במרכז הרפואי סורוקה מטופלים ממרפאה ה' בבאר שבע הזקוקים לאשפוז בפנימית.
המחקר כלל מטופלי מרפאה ה' שאושפזו בין יוני 2015 לדצמבר 2016 בהשוואה למאושפזים של מרפאה ה', בינואר 2013-מאי 2014, ולמאושפזים של מרפאה א' בבאר שבע, ביוני 2015-דצמבר 2016.

ממצאים עיקריים: בתקופת המחקר נכללו 217 מטופלים של מרפאה ה' אשר אושפזו בפנימית ו', בעוד ש-351 מטופלים של מרפאה א' אושפזו במחלקות הפנימיות השונות. הקוהורט ההיסטורי כלל 396 מטופלים של מרפאה ה' שאושפזו במחלקות הפנימיות.
שיעורי אשפוז חוזר תוך שבוע היו 5.9% בקבוצת ההתערבות בהשוואה ל-8.0% בקוהורט ההיסטורי ו-7.3% בקוהורט של מרפאה א'.
שיעורי האשפוז המקבילים תוך חודש היו 15.9%, 20.5%, 20.9%, בהתאמה. בניתוח רב משתני, שיעורי האשפוז תוך שבוע היו גבוהים בקבוצת הביקורת ההיסטורית בהשוואה לקבוצת ההתערבות, בתקנון לגיל ומין
(OR=2.77 95% CI 1.73-4.44, P<0.001).

מסקנות: הפרויקט עשוי להוות מודל עבודה למרפאות ומחלקות בבתי חולים נוספים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הצלחת הפרוייקט עשויה להצביע על מודל מיטבי לאשפוז מטופלים במחלקות פנימיות הניתן ליישום בבתי חולים נוספים.

תאריך סיום המחקר: 02/2019