מדיניות מבוססת נתוני עתק לחיסוני שעלת בישראל
חוקרים: דן ימין1, ארז שמואלי1
- אוניברסיטת תל-אביב
רקע: שעלת היא מחלה זיהומית מדבקת ביותר, ונמנית כאחת מעשר המחלות הקטלניות ביותר בילדים. בישראל, למרות שיעור מתחסנים של כ90%-, מ-1998 ניכרת עלייה חדה בתחלואה ובאשפוזי שעלת.
מטרות: 1) קביעת לוחות זמנים אופטימאליים לחיסוני השגרה ומנות הדחף לשעלת תוך שמירה על מספר חיסונים זהה לזה הקיים כיום. 2) ניתוח עלות-יעילות (cost-effectiveness analysis) לבחינת האפשרות להוספת מנות דחף בקבוצות גיל נתונות.
שיטה: מידלנו את אוכלוסייה ישראל כרשת את המפגשים (contact-network) ע"י ניתוח מאגר נתוני סלולר המכיל מיקומי GPSשל 1.8מיליון אזרחים. השתמשנו בכלים מתורת המגיפות כדי לדמות הדבקת שעלת ברשת. השתמשנו בנתוני שעלת ממערכת הניטור של משרד הבריאות שהצטברו לאורך שני עשורים.
ממצאים עיקריים: 1) ניתוח סטטיסטי מבוסס עונתיות שבצענו מלמד כי חיסון נשים הרות הייתה השפעה ניכרת בהפחתת תחלואה מדווחת ובפרט אשפוזים, 2) ניתן להפחית תחלואת שעלת ואשפוזים עם מספר מתחסנים זהה לזה הקיים היום אם גיל החיסון יהיה 6 ולא 7. 3) העלאת שיעור הנשים ההרות המתחסנות כיום צפוי להיות כדאי כלכלית ( $77,000-$97,000 per QALY ) במונחים הנהוגים בישראל. 4) התרומה השולית של מנת הדחף השנייה הינה נמוכה ולא כדאית כלכלית עבור $110,000/QALY
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: אנו ממליצים להשקיע משאבים נוספים להגדלת שיעור הנשים ההרות שיתחסנו לשעלת. בנוסף, אנו ממליצים לשקול בשנית את נחיצות החיסון מנת הדחף השנייה, והורדת גיל קבלת מנת הדחף הראשון לגיל 6.
מס’ מחקר: ר/2016/164
תאריך סיום המחקר: 08/2020