חוקרים: יעל קשת¹, אריאלה פופר-גבעון²

רקע: שילוב של בני מיעוטים אתניים בצוותים רפואיים תורם לצמצום הפערים בבריאות, אולם בו זמנית ממסך ומשתיק מתחים וגילויי גזענות.

מטרות: בחינת ההתמודדות עם מתחים על רקע אתני, מדיניות קיימת ומדיניות מוצעת, מנקודת מבטם של מנהלים, רופאים ואחים, יהודים וערבים, העובדים בבתי חולים ציבוריים בישראל, ובחינת עמדותיהם ותחושותיהם של מטופלים בנושא.

שיטה: נערכו 50 ראיונות עומק עם אנשי צוותים רפואיים ב-11 בתי חולים ציבוריים, וסקר (N=760) לבחינת עמדות האוכלוסייה כמטופלים.

ממצאים עיקריים: מהראיונות עלה שלצד שילוב ויחסי עבודה מקצועיים, ניכרים מתח וגילויי גזענות בין יהודים וערבים בקרב הצוותים המעורבים, ביחסים עם ההנהלה וביחסי מטפל-מטופל. בהיעדר מדיניות ברורה מיושמים במחלקות פתרונות אד-הוק.
בסקר נמצא שרוב האוכלוסייה כמטופלים מעריכים את הטיפול על ידי רופאים ואחיות מהמוצא האתני האחר, אולם כ-30% מעדיפים רופא ממוצא אתני עצמי. נמצאו גורמים הקשורים להעדפה ומנבאים אותה.

מסקנות: היעדר מדיניות רשמית מטעם משרד הבריאות ורוב הנהלות בתי החולים, מעביר את ההתמודדות עם המתחים האתניים לדרג המקצועי הסמוך למיטת החולה. מציאות זו מוסיפה לחצים לעבודת הצוותים הזוטרים, ולא תמיד מבטיחה תגובה הולמת.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: נחוצה מדיניות ברורה, אחידה וכתובה, שמתייחסת לתחושות המטופלים והמטפלים כאחד, בסוגיות כגון סירוב למטפל, הפרדת חדרים, שפת הדיבור בארגון, התבטאויות ברשתות החברתיות וטיפול בטרוריסטים ובאסירים ביטחוניים.
מוצעות המלצות, ביניהן להקים בכל בית חולים נציבות ייעודית להתמודדות עם גילויי גזענות.

תאריך סיום המחקר: 11/2018