חוקרים: ברוך רוזן¹, רחל ניסנהולץ גנות¹

רקע: תוכנית הלאומית למדידת איכות בקהילה פועלת למעלה מעשור. מאז עריכת סקר קודם ב-2010 על תפיסות הרופאים בנוגע לתוכנית, חלו בה שינויים משמעותיים המצדיקים בחינה מחודשת.

מטרות: בחינת תפיסותיהם של מנהלים ורופאים ראשוניים בקופות-החולים, בכירים במערכת הבריאות ובתוכנית הלאומית בנוגע לתוכנית ולשינויים שנערכו בה, והשוואת הממצאים לממצאי הסקר הקודם.

שיטה: • ראיונות עומק חצי-מובנים עם בעלי-תפקיד רלוונטיים
• סקר אינטרנטי בקרב 450 רופאים ראשוניים, שנדגמו באקראי מארבע קופות-החולים. שיעור ההיענות היה 62%. הנתונים שוקללו כדי להבטיח ייצוגיות.

ממצאים עיקריים: מהראיונות עלה שהעיסוק במדדי האיכות עדיין תופס חלק ניכר מהעבודה ומהשיח בקופות, ושהן מתמודדות עם תחרות-יתר, לחץ ניהולי ועומס. המנהלים ביקרו את התוכנית ודנו בהובלתה בעתיד. מהסקר עלה שמרבית הרופאים סבורים שהמעקב אחר המדדים חשוב ותורם לשיפור איכות הטיפול, ויש להמשיך בתוכנית. אך רופאים רבים דיווחו על אתגרים משמעותיים ביישומה. יש הבדלים בין התפיסות שעלו בסקר הקודם ובין התפיסות בסקר הנוכחי, בהם עלייה בשיעור הרופאים שרואים באחיות שותפות באחריות לשיפור איכות הטיפול. בתחושת העומס נראתה ירידה קטנה, עם זאת, לא נמצא הבדל משמעותי בין השנים בתחושת תחרות-היתר ובלחץ הניהולי.

מסקנות: התוכנית היא חלק מהותי מרפואת הקהילה, אך עדיין יש מחלוקת באשר ליישומה. למרות מאמצי הקופות להתמודד עם אתגרי התוכנית, אין עדות לירידה בעומס ובלחץ אצל הרופאים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: הממצאים יכולים לסייע בהתוויית מדיניות התוכנית ברמה הלאומית, ובהתמודדות עם חלק מהבעיות. אחת החוזקות של רפואת הקהילה בישראל היא שיתוף הפעולה בין הקופות לרופאים, עובדה המאפשרת שיח אמיתי על הצורך בטיוב התוכנית ועל השיפור המתמשך של המדיניות בתחום הבריאות בקהילה.

תאריך סיום המחקר: 06/2020