המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

השפעת תהליכי מדידת אשפוזים חוזרים ושימוש בכלים ממוחשבים לניבוי סיכון על תהליכי עבודה במניעת אשפוזים חוזרים

חוקרים: נטלי פלאקס-מנוב1, עינב סרולוביץ1,2, כלנית קיי3, הניה פרי מזרה3, משה חשן1
  1. מכון כללית למחקר
  2. אוניברסיטת חיפה
  3. שירותי בריאות כללית
רקע: איתור מטופלים בסיכון לאשפוזים חוזרים באמצעות big-data נמצא במיקוד מאמציהן של מערכות בריאות בעולם.
טרם נבחנה יעילות כלי הניבוי לאתר מטופלים המתאימים להתערבויות מניעתיות מבחינת מאפייניהם הקליניים והאישיים.
מטרות: לבחון את מידת ההתאמה בין הערכת הצוותים המטפלים לבין ציון-הסיכון הממוחשב ולאתר את המטופלים המתאימים להכללה בתוכנית ההתערבות לצמצום אשפוזים חוזרים.
שיטה: מחקר משולב: האיכותני כלל שלוש קבוצות מיקוד עם מנהלים וצוותים רפואיים וסיעודיים מבתי-חולים והקהילה;
הכמותני כלל שאלונים לצוותים מ-15 מחלקות פנימיות וכ-150 מרפאות בקהילה, שהתבקשו להעריך את ציון-הסיכון המתאים למטופל ואת מידת התאמתו להכללה בתוכנית התערבות.
הקשרים הוערכו באמצעות רגרסיות לוגיסטיות.
ממצאים עיקריים: במחקר האיכותני זוהו ארבע תמות מרכזיות.
במחקר הכמותני מולאו שאלונים על 373 מטופלים, 24.4% חזרו לאשפוז תוך 30 ימים. בכ-34% מהמטופלים נמצאה אי הסכמה בין ציון-הסיכון הממוחשב לבין הערכת ציון-הסיכון של הצוותים.
אחיות בית-החולים העריכו 12% מהמטופלים שזוהו בסיכון-נמוך במודל הממוחשב כבעלי סיכון-גבוה ואכן 33% חזרו לאשפוז.
גורמים התנהגותיים נמצאו קשורים באופן מובהק להכללה בתוכנית למניעת אשפוזים חוזרים בכל המודלים (OR=2.4-3.3, 95% CI:1.24-6.98).
מסקנות: שילוב המידע מבסיסי הנתונים הממוחשבים (big-data) ומידע קליני ואישי של המטופל מהצוותים המטפלים (רפואה וסיעוד) יאפשר יכולת התאמה טובה יותר לתוכנית ההתערבות ולסנכרון בין המערכות המטפלות השונות.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: המידע הקליני והאישי שנאסף מהערכות הצוותים ישמש לטיוב כלי הניבוי לצורך שיפור יכולת איתור המטופלים המצויים בסיכון גבוה לאשפוז חוזר.
מס’ מחקר: ר/2015/114
תאריך סיום המחקר: 09/2018
דילוג לתוכן