חוקרים: איתי שורץ¹, שירלי ליכטמן-שדות¹, דן זלצר², יחזקאל ויסמן^3,4

רקע: עומס במלר״ד הוא בעיה מרכזית במערכות הבריאות. תמריצי הקצאת חולים בין מחלקות בית החולים ובפרט הקשר בין שחרור חולים לזרימת קבלות חדשות עשויים להשפיע על פרודוקטיביות המחלקות ועל העומס במלר״ד, אך נושא זה נחקר מעט.

מטרות: בחינת ההשפעה של רפורמה בנוהל הקצאת חולים מהמלר״ד למחלקות הפנימיות במרכז הרפואי העמק על זמני ההמתנה במלר״ד, משכי האשפוז ותוצאות בריאותיות של מטופלים.

שיטה: מחקר רטרוספקטיבי המבוסס על רשומות רפואיות אלקטרוניות של כ 39,000 ביקורים במלר״ד פנימי. ניתוח אמפירי בשיטת הפרשי-הפרשים ,(DiD) המשווה 20 שבועות לפני ואחרי הרפורמה )אוקטובר (2019 מול התקופה המקבילה בשנה הקודמת. הניתוח נסמך על מסגרת תיאורטית של תורת התורים עם מאמץ אסטרטגי אנדוגני.

ממצאים עיקריים: הרפורמה הביאה לקיצור של 1.5 שעות במשך הביקור במלר״ד )ירידה של (25% ושל כיום שלם במשך האשפוז )ירידה של ,(20% ללא שינוי בשיעורי אשפוז חוזר תוך 30 יום או בתמותה תוך 90 יום. תפוסת המיטות ירדה בכ.7%- מסקנות: מעבר מנוהל "מיטה פנויה" לנוהל "עומס שווה" ביטל תמריצי ride free בין המחלקות, הגביר מאמץ וייעל משמעותית את הפעילות וזאת ללא הוצאת משאבים נוספת.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: על מנהלי בתי חולים לבחון את מבנה הקצאת החולים בין מחלקות, ובפרט להימנע מנהלים המתגמלים דה-פקטו מחלקות על אשפוזים ממושכים. שינויים בנוהלות ניהוליות ללא תוספת תקציב או כוח אדם עשויים להניב שיפורים ניכרים בנגישות, ביעילות ובאיכות הטיפול.

תאריך סיום המחקר: 06/2026