חוקרים: רוני פלג¹, יוחאי שיינמן², יובל לנדאו³, יהב שוורצמן⁴, יותם דוד גנתי⁴, חגית לוין³

רקע: ילדים עם מחלות כרוניות מסכנות חיים סובלים לעיתים מתחלואה מורכבת, אשפוזים חוזרים ותסמינים פיזיים ופסיכו־סוציאליים משמעותיים, במיוחד בשלבי סוף החיים. למרות החשיבות המוכרת של טיפול פליאטיבי בילדים, בישראל קיים מידע מוגבל לגבי היקף האוכלוסייה הזקוקה לטיפול זה ודפוסי השימוש שלהם בשירותי הבריאות.

מטרות: להעריך את היקף אוכלוסיית הילדים הזקוקים לטיפול פליאטיבי בישראל ולאפיין את צריכת שירותי הבריאות שלהם, בכלל ובשנה האחרונה לחיים.

שיטה: בוצע מחקר מבוסס אוכלוסייה באמצעות מאגרי המידע של שירותי בריאות כללית. תחילה זוהו ילדים שנפטרו בשנים 1999–2025, ועל בסיס אבחנותיהם נבנתה רשימת מחלות כרוניות מסכנות חיים. לאחר מכן נבנתה קוהורט של ילדים עם אבחנות אלו בין השנים 2000–2025. נותחו נתוני צריכת שירותי בריאות מהאבחנה ועד תום המעקב, ובשנה האחרונה לחיים בקרב הילדים שנפטרו.

ממצאים עיקריים: בקוהורט נכללו 83,419 ילדים, מתוכם 3.9% נפטרו בתקופת המחקר. בשנה האחרונה לחיים נצפתה צריכת שירותי בריאות גבוהה, כולל אשפוזים חוזרים, ביקורי מיון ואשפוזי טיפול נמרץ. לעומת זאת, מעל 95% מהילדים לא קיבלו ייעוץ פליאטיבי.

מסקנות: ילדים עם מחלות מסכנות חיים בישראל צורכים שירותי בריאות רבים, במיוחד לקראת סוף החיים, אך מקבלים במידה מוגבלת מאוד שירותים פליאטיביים ייעודיים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לפתח מערך לאומי מובנה לטיפול פליאטיבי בילדים ולהרחיב את זמינות השירותים בקהילה ובבתי החולים.

תאריך סיום המחקר: 03/2026