המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

העדפות נשים בישראל לסוגי טיפול נפשי לאחר לידה והחסמים לקבלת טיפול

חוקרים: ג'ולי צוויקל1, אורלי שריד1, רחלי מגנזי2, עפרה חבקין3, מרינה פוליאקוב4, גילה שטרן4
  1. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  2. אוניברסיטת בר-אילן
  3. אוניברסיטת תל-אביב
  4. משרד הבריאות
רקע: מחקרים שנערכו בישראל מצביעים על כך כי 15%-20% מהנשים חוות מצוקה במהלך ההיריון ו/או לאחריו, המתבטאת בדיכאון וחרדה, אך רוב הנשים לא פונות לטיפול.
לאחרונה קבע משרד הבריאות נוהל המחייב את כל תחנות טיפת חלב לאתר סימני דיכאון בקרב נשים הרות ולאחר הלידה, מ-1.1.2013.
מטרות: 1. בירור עדיפויות של נשים לקבלת טיפול לאחר לידה על פי שלושה ממדים: סוג טיפול, מקצוע המטפל ואופן קבלת הטיפול.
2. בירור הגורמים המעודדים או מעכבים מוכנות לקבל טיפול.
3. בחינת העדיפויות של קבוצות ממוצא אתנו תרבותי שונה.
4. הערכת עלויות של השירותים הצפויים.
השערות המחקר היו שנשים תעדפנה לקבל טיפול במסגרת מרפאות קהילתיות לעומת מרפאות בריאות הנפש.
נשים תעדפנה לקבל טיפול נפשי פנים-אל-פנים בהשוואה לטיפול דרך האינטרנט או הטלפון.
נשים מניקות תעדפנה קבלת טיפול ללא תרופות.
שיטה: כ-1,000 נשים לאחר הלידה שביקרו בתחנות טיפת חלב של משרד הבריאות בנפת רחובות, התבקשו, בביקורן הראשון אצל רופא הילדים כשתינוקן בן 9 שבועות, למלא שאלון סקר לגבי העדפות לטיפול בדיכאון לאחר לידה.
שיטת עיבוד הנתונים - הנתונים נותחו בתכנת SPSS במתאמים ובעיבודים רב-משתנים.
התבצעה הערכה והשוואה של העלויות הכלכליות בין החלופות המועדפות על-ידי הנשים.
ממצאים עיקריים: 8.4% מהמשתתפות במחקר סבלו מדל"ל, מתוכן 4.9% סבלו מתסמיני דל"ל קלים עד בינונים ו-3.5% מתסמיני דל"ל קשים. 10 נבדקות (1%) ציינו כי שקלו לפגוע בעצמן.
המקומות המועדפים בקרב הנשים לקבלת עזרה מקצועית היו מסגרות המצויות בקהילה והעדפה פחותה לקבלת הטיפול במסגרת מרפאות פסיכיאטריות.
עוד נמצא כי אנשי המקצוע המועדפים על נשים הסובלות מדל"ל הינם: פסיכולוג (3.49), רופא משפחה (2.96) ומטפלת אלטרנטיבית (2.91), חברת משפחה (2.62) ועובדת סוציאלית (2.52).
כמו כן, אופני קבלת הטיפול המועדפים על הנבדקות הם: פגישות אישיות במשרד פרטי (3.06), פגישות אישיות במרפאה בקהילה (2.66), ביקורי בית (2.61), פגישות קבוצתיות עם נשים אחרות בקהילה בהנחיה של איש מקצוע (2.29) ופגישות קבוצתיות עם נשים אחרות בהנחיית אישה שאינה מטפלת אבל חוותה בעיות דומות (2.00), טיפול מבוסס טכנולוגיה כגון טפול באמצעות האינטרנט (1.92).
התוצאות שנמצאו בסקר הנשים תאם את עמדות אנשי המקצוע.
מסקנות: ההלימה בין העדפות הנשים ועמדות אנשי הטיפול הולמת את התהליכים החלים בקהילה בכל הקשור להעברת מוקדי הטיפול ממרפאות בריאות הנפש לקופות החולים בקהילה.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: נשים החוות דיכאון בזמן הריון או לאחר לידה מייצגות אוכלוסייה בסיכון גבוה שעשויה להפיק תועלת רבה מטיפול הולם.
לאור כל האמור לעיל ישנה חשיבות רבה לטיפול מותאם לנשים הסובלות מדל"ל.
המחקר הנוכחי מצביע על העדפות הנשים בתחום מרכזי טיפול, אנשי מקצוע ואופן קבלת טיפול.
מס’ מחקר: ר/2013/46
תאריך סיום המחקר: 09/2016
דילוג לתוכן