חוקרים: שולי ברמלי גרינברג¹

רקע: חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קובע סל שירותים שבאחריות קופות-החולים לספק למבוטחיה, באמצעות עובדים של הקופה או נותני שירות, והקופה יכולה לקבוע את הסדרי-הבחירה והיקפם ולנווט את המטופל לנותן השירות הרצוי.
בעת האחרונה מתקיים דיון ציבורי בנוגע להרחבת הסדרי-הבחירה במערכת, אולם הידע של מקבלי ההחלטות בנוגע להעדפות הציבור לוקה בחסר.

מטרות: אמידת רמת הידע והניסיון של הציבור לגבי הסדרי-הבחירה ובחינת העדפותיו בנוגע להסדרי-הבחירה לפי מאפיינים של מיקום, זמינות ומאפייני בית-החולים.

שיטה: המחקר הוא מחקר mix-methods. וכולל ניתוח ניירות עמדה, ראיונות עומק, סקר הבחירה הבדידה (Discrete Choice Experiment) בקרב מדגם מייצג להערכת הידע, הניסיון, והעדפות הציבור לגבי בחירה במערכת האשפוזית.

ממצאים עיקריים: 1055 ו-1062 תושבי ישראל ענו על שאלוני מרפאות החוץ והניתוחים בהתאמה, 72% ביקרו במרפאות החוץ ו22% עברו ניתוח בשנתיים האחרונות. בנוגע להסדרי-הבחירה, רוב מוחלט ~96% העדיפו את אחת החלופות על פני המצב הנוכחי, כאשר התכונה המועדפת ביותר הייתה זמינות תורים בהשוואה למרחק ומאפייני בתי החולים, ממצא זה נשמר גם לאחר פיקוח על ניסיון העבר של המטופל עם המערכת האשפוזית.

מסקנות: הציבור הינו השחקן השלישי ו"השקט", אך החשוב ביותר במערכת הבריאות. נראה שהציבור מוטרד בעיקר מזמינות השירותים במערכת האשפוזית והוא מעדיף שינוי לעומת המצב הקיים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: עמדות הציבור צריכות להילקח בחשבון יחד עם טובת המערכת כולה בבואנו לשנות את מבנה הסדרי-הבחירה.

תאריך סיום המחקר: 06/2023