חוקרים: שוש שהרבני¹

רקע: בישראל 50.9% מהאוכלוסייה, בני 15+ סובלים מעודף משקל. מטרת רפורמת סימון מוצרי המזון (סמ"ז) החל מ-2020 היא לקדם הרגלי אכילה בריאים יותר של האוכלוסייה.

מטרות: א. לבחון את מידת השימוש בתוויות המזון בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. ב. לבחון, לפני תחילת הרפורמה ולאחריה, את הגורמים המשפיעים על ההחלטה לשנות הרגלי צריכת מזון.

שיטה: נערכו שני סקרים טלפוניים, בקרב מדגם מייצג של מעל 500 בני 18 ומעלה מקבוצות אוכלוסייה שונות, לפני תחילת הרפורמה (2019) ואחריה (2021). הסקר שילב את עקרונות מודל אמונות הבריאות עם מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, מידת השימוש בסמ"ז ונכונות לשנות הרגלי צריכת מזון.

ממצאים עיקריים: מרבית המשתתפים (51.1%) דיווחו על שינוי בהרגלי הקנייה למוצרים בריאים יותר בעקבות הרפורמה, בעוד ש- 47.8% דיווחו כי כמעט ולא שינו את הרגלי הקנייה שלהם. שינוי הרגלי צריכת המזון היה גבוה יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מ 12 שנות לימוד ובקרב קבוצת גיל של 45-59. בנוסף, מידת הכוונה להשתמש בסמ"ז לפני הרפורמה (2019) הייתה גבוהה יותר ממידת השימוש בפועל לאחריה (2021 ). מידת השימוש בסמ"ז נמצאה גבוהה יותר ככל ש: א. מידת החשיבות הנתפסת של אכילה בריאה גבוהה יותר, ב. מידת היתרונות הנתפסים משימוש בסמ"ז גבוהה יותר, ג. מידת החשיבות הנתפסת משימוש בסמ"ז גבוהה יותר.

מסקנות: ממצאי המחקר הנוכחי מסייעים להבין את המאפיינים והחסמים של שימוש בתיוג המזון והסמ"ז, לצורך עיצוב מדיניות לשיפור מודעות הציבור לרפורמה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש צורך בפרסום רב יותר לרפורמה בקרב הציבור, בעיקר בערוצים המיועדים לחרדים ולקבוצות מעוטות הכנסה. בנוסף, מידע על הרפורמה צריך להדגיש את היתרונות של השימוש בסמ"ז ואת ההשלכות הבריאותיות של השימוש בהם.

תאריך סיום המחקר: 09/2022