חוקרים: אורה פלטיאל¹, דוד פלנר¹, רונן לקר¹

רקע: חשיפה תקשורתית והגבלות במהלך מגיפת SARS-CoV2, כולל צמצום פעילות שגרתית בבתי חולים, איימו על מתן טיפול בזמן במחלות חריפות.

מטרות: לבחון את תוכן המסרים לציבור בתקשורת אודות "הישארות בבית", ולהעריך זמינות ותוצאי טיפול בחמישה מצבים רפואיים במהלך הגל הראשון של ה- Covid-19 בישראל.

שיטה: ערכנו ניתוח תוכן מדיה מפברואר-יוני 2020 (P1) בעיבוד כמותי ואיכותני. ביצענו מחקר קוהורט היסטורי להערכת מתן טיפול בזמן ותוצאים עבור מטופלים עם חום ונויטרופניה (FN), אוטם שריר הלב (STEMI), שבץ, שברים בגפיים ודיספלזיה של הירך (DDH), שהגיעו להדסה, ירושלים ב- P1 בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2015-2019 (P0).

ממצאים עיקריים: הפרסומים בתקשורת אודות הישארות בבית כללו מסרים מבלבלים ומפחידים, ולעתים נדירות כללו מסרים מקדמי בריאות, או הזכירו טיפול במצבים חריפים מלבד Covid-19.
בהשוואת P1 ל-P0 לא נצפו עיכובים בטיפול ב-FN, אך כמות האשפוזים ירדה. האשפוזים בעקבות STEMI נשארו יציבים, ונצפה שיפור מובהק סטטיסטית בזמני הטיפול, כולל בצינתור <90 דקות מהגעה למלר"ד, וירידה בתמותה. נצפתה ירידה משמעותית באשפוזים עקב שבץ, עיקובים בהגעה ועליה בחומרת המחלה, ובתמותה תוך שלושה חודשים. נתונים ראשוניים על שברים ו- DDH אינם מצביעים על ליקויים ברורים בטיפול ב-2020

מסקנות: במהלך הגל הראשון של Covid-19 פרסומים בתקשורת התעלמו ממצבים רפואיים שאינם Covid-19. אשפוזים עקב FN ו-IS ירדו. הממצאים מעורבים בנוגע לזמינות הטיפול.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: נדרש תכנון קמפיין תקשורתי מאוזן, והבטחת זמינות טיפולי השגרה והחרום לצד ניהול מגיפות ומשברים.

תאריך סיום המחקר: 08/2021