חוקרים: אייל כתבן¹, תמר אשכנזי², ישראל דורון³, בועז שנור¹, איתן מור⁴

רקע: בשנת 2014 נקבע כי גיל לא יהווה קריטריון לרישום מועמדים להשתלה, והוא ישוקלל בנוסחת ההקצאה רק במידה ושיקולים רפואיים מחייבים זאת.
ברקע ההחלטה: הזדקנות החברה-הישראלית ואיתה גידול בצורך בהשתלות אברים; עלייה בשרידות מושתלים מבוגרים; התפתחות ההכרה בצורך למנוע גילנות בטיפול רפואי; מחלוקות תיאורטיות לגבי הקצאת משאבים רפואיים במחסור ועוד.

מטרות: לספק מידע מחקרי תיאורי וראשוני אודות משמעותו של שינוי המדיניות, השלכותיו ומידת הצלחתו על מציאות השתלות האיברים בישראל, הן באשר לשינויים בפועל על הקצאת האברים להשתלה והשלכות שינויים אלה, הן באשר ליידוע המטופלים אודות שינוי המדיניות, הן באשר לעמדות הצוות הרופאים והמטופלים על השינוי.

שיטה: שיטת מחקר משולבת שכללה איסוף נתונים קיימים מהמרכז הלאומי להשתלות; ראיונות עומק עם 32 אנשי צוות ומטופלים; וכן שאלונים שהופצו בקרב מושתלים. הנתונים מהמרכז ונתוני השאלון נותחו ניתוחים סטטיסטיים לזיהוי מגמות. הראיונות עברו ניתוח איכותני פנומנולוגי.

ממצאים עיקריים: המידע הסטטיסטי מראה עלייה בשיעור האיברים המושתלים אצל מבוגרים. מנגד, יש עלייה מסוימת בזמן ההמתנה החציוני להשתלה. ניתוח ראיונות הצוות חשף שלושה נושאים עיקריים:
1. גישה חיובית למדיניות החדשה;
2. אתגרים וחששות לעתיד;
3. השפעות על מערך ההשתלות ועל יחסי רופא-מטופל בעקבות שינוי המדיניות. ניתוח ראיונות המטופלים הצביע מחד - על חוסר מודעות לשינוי המדיניות; ומאידך - משיידענו את המטופלים אודות המדיניות החדשה, באופן כללי מדיניות זו התקבלה בברכה אף כי לדעת חלק המבוגרים שמבין המושתלים יש הצדקה לתת עדיפות לצעירים.

מסקנות: המסקנה העיקרית היא כי המדיניות החדשה איפשרה גישה לחולים מבוגרים להשתלת איברים, דבר המתקבל בברכה על ידי הצוותים הרפואיים והמושתלים. עם זאת, נותרו לחלק מאנשי הצוות חששות (רפואיים ונורמטיביים) אשר מעמידים בסימן שאלה במידה מסוימת את יישומה המלא של המדיניות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: המלצות להמשך המדיניות עוסקות בדרך הנאותה להעמקת והפצת הידע ביחס לשינוי המדיניות והנימוקים לה בקרב ציבור המטופלים והמטפלים, בהסתייעות בקריטריונים אובייקטיביים (כמו ה-frailty index) בהחלטות על הקצאת איברים, ובהמשך מחקר ומעקב אודות משמעות שינוי המדיניות.

תאריך סיום המחקר: 03/2019