דף הבית > תקצירי מחקרים > בחינת הגורמים המקדמים והמעכבים חוסן בקרב צוותים רפואיים ופרא-רפואיים הפועלים בחדרים אקוטיים (מרכזי טיפול בנפגעי.ות טראומה מינית)
בחינת הגורמים המקדמים והמעכבים חוסן בקרב צוותים רפואיים ופרא-רפואיים הפועלים בחדרים אקוטיים (מרכזי טיפול בנפגעי.ות טראומה מינית)
חוקרים: שני פיצ'ו1
- אוניברסיטת בן גוריון בנגב
רקע: מרכזים אקוטיים לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נועדו לספק מענה מיידי, רב־מקצועי ומיודע־טראומה. בתוך מסגרת זו, אנשי הצוות אשר פועלים במרכזים אלו חשופים לסביבת עבודה תובענית, המאופיינת בחשיפה גבוהה לתכנים טראומטיים קשים ואשר מחייבת חוסן מקצועי ונפשי. אולם, מעט מאוד ידוע אודות התנאים המרכיבים את החוסן בקרב צוותים אלו.
מטרות: לפתח מודל הוליסטי להבנת הגורמים המעצבים חוסן בקרב צוותי מרכזים אקוטיים לטיפול בתקיפה מינית.
שיטה: המחקר התבסס על מתודולוגיית תיאוריה מעוגנת בשדה קונסטרוקטיביסטית. נערכו 41 ראיונות עומק חצי־מובנים עם רופאים.ות ועובדים.ות סוציאלים.ות בשישה מרכזים אקוטיים בבתי חולים בישראל.
ממצאים עיקריים: חוסן הצוותים עוצב כ"פאזל" רב־ממדי הכולל שלושה מרחבים מרכזיים: מוסדי, בין־אישי ותוך־אישי. כל מרחב מוכז ממספר גורמים, אשר עשויים לחזק או להחליש חוסן בהתאם לאיכותם, למשמעותם ולהשתלבותם עם גורמים אחרים.
מסקנות: חוסן בעבודה אקוטית עם נפגעי תקיפה מינית אינו תוצר של גורם יחיד, אלא של מערך תנאים מצטבר ודינמי.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לעגן מדיניות המבטיחה בחירה מודעת בתפקיד, מיון והכנה מקצועית ורגשית, הכשרה ייעודית מתמשכת, הדרכה שוטפת ועיבוד רגשי מובנה. בנוסף, נדרשים תגמול הולם, הפרדת כוננויות תקיפה מינית מכוננויות אחרות, זמן התאוששות לאחר משמרות לילה, צוותים רב־מקצועיים יציבים ותמיכה ניהולית־מוסדית מתמשכת. יישום צעדים אלה יתרום לשימור הצוותים, צמצום שחיקה וחיזוק איכות המענה לנפגעות ולנפגעים.
מס’ מחקר: ר/2023/151
תאריך סיום המחקר: 06/2026