חוקרים: ליאת לרנר-גבע¹, גלית הירש-יחזקאל¹, אדל פרחי¹, שרהלי גלסר¹, לידיה גביס²

רקע: אי מימוש תורים (אמ"ת) במכונים להתפתחות הילד הינה תופעה בעלת השלכות הן לפרט (איחור באיבחון) והן לכלל (הארכת זמני המתנה, ניהול לא יעיל של זמן המטפלים).

מטרות: לאמוד את שיעור אי-מימוש תורים במכונים ממשלתיים להתפתחות הילד ולמפות את המאפיינים והסיבות לאמ"ת.

שיטה: נכללו ילדים עבורם נקבע תור ראשון בשלושה מכונים במהלך כשנה. מידע סוציו-דמוגרפי, מנהלי וקליני נאסף מרשומות רפואיות ומראיון שנערך עם ההורים של ילדים שלא מימשו את התור ומדגם מאלו שהגיעו במועד. מודלים לוגיסטים רב-משתנים חושבו להערכת משתנים הקשורים לאמ"ת.

ממצאים עיקריים: בתקופת המחקר אותרו 1,143 ילדים. שיעור אמ"ת עמד על 26.6%. הסיבות העיקריות לאמ"ת היו אירוע או מחלה במשפחה ואי קבלת התחייבות מקופת החולים.
מספר משתנים סוציו-דמוגרפיים ומנהליים (בעיקר קבלת התחייבות מקופת חולים) נמצאו קשורים עם שיעור אמ"ת. ילדים שמטופלים במספר תחומי התפתחותיים בעיקר אלו שטופלו בשלושה תחומי שונים או יותר היו בעלי הסתברות נמוכה יותר לאמ"ת.

מסקנות: במחקר הנוכחי ומחקרים נוספים עולה הקושי בהגדרת משתנים יחודיים המאפיינים אמ"ת. כנראה שמדובר בתופעה מורכבת ורבגונית. משתנים סוציו-דמוגרפיים, אדמיניסטרטיביים קליניים ואחרים יכולים להיות קשורים עם התופעה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: האסטרטגיות הנדרשות לצמצום אמ"ת חייבות להיות משולבות הן בתחום התזכורת, המידע, והמדיניות והן צריכות להיות מותאמות לאוכלוסייה. יש לדון על הדרך לניצול מיטבי של משאבי המכונים וניהול זמן יעיל וזאת למען מיקסום יעילות האבחון וטיפול המוקדמים בילדים.

תאריך סיום המחקר: 05/2018