חוקרים: אלכס גיללס-הלל^1,2, שוהם חושן-הלל¹, חגית הוכנר¹

רקע: חוסר שינה מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיומטבולית, סרטן והפרעות נפשיות, ופוגע בתפקוד הקוגניטיבי, בוויסות רגשי ובהתנהגות פרו-חברתית. השפעות המלחמה על השינה נחקרו בעיקר בקרב אנשי צבא החשופים ללחימה, אולם מעט היה ידוע על השפעה ארוכת הטווח של המלחמה על האוכלוסייה האזרחית.

מטרות: לתאר את השינויים בדפוסי השינה של אזרחים ישראלים לאורך תקופה ממושכת ולזהות גורמי פגיעות וחוסן מפני התפתחות בעיות שינה.

שיטה: שילבנו נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם שלושה סקרים (ארבע אנליזות, N=8,453) המכסים את ששת החודשים הראשונים למלחמה, ולאחר מכן סקרי iPanel חוזרים בפרקי זמן של כשישה חודשים עד אפריל 2026 (כ-250 נבדקים חוזרים ועוד כ-500 חדשים בכל מחזור). במקביל, 391 משתתפי מהקוהורט הירושלמי JPS עברו ראיונות עומק.

ממצאים עיקריים: נדודי שינה קליניים עלו ב-16-19%, שינה קצרה (פחות מ-6 שעות בלילה) עלתה ב-19-22%, ושימוש בתרופות שינה עלה ב-4-5% בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. מעקב עד אפריל 2026 מראה כי הדפוס הכרוני הזה מחריף מחדש בעתות הסלמה במקום להיפתר. בקוהורט JPS, שוחזרו הממצאים המרכזיים. בנוסף נמצא כי מצוקה נפשית והפרעה לשגרת החיים בעקבות המלחמה (יותר מאשר החשיפה הטראומטית עצמה) היו המנבאים החזקים ביותר להתפתחות נדודי שינה חדשים.

מסקנות: למלחמה הייתה השפעה משמעותית ומתמשכת על שנת האזרחים בישראל, המחריפה מחדש בעתות הסלמה במקום להיפתר באופן טבעי, כאשר נשים, בעלי מצוקה נפשית גבוהה יותר, ומי שחווים הפרעה גדולה יותר בשגרה נמצאים בסיכון מיוחד.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש להפוך את נושא השינה למרכיב קבוע במענה הבריאותי-נפשי הציבורי של ישראל לעימותים, לרבות מודעות ציבורית, סקירה בטיפול הראשוני, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה (CBT-I) בטלארפואה, הנחיות לאומיות לשימוש בתרופות שינה, ושילוב הנושא בשירותי בריאות הנפש לטראומה. אנו ממליצים כי ה-המכון הלאומי יזום פיתוח כלים דיגיטליים לטיפול עצמי מבוסס CBT-I בעברית, ברוסית ובערבית, כדי להנגיש את הטיפול בבעיות שינה לאוכלוסייה בישראל.

תאריך סיום המחקר: 09/2026