במחקר יזום ובמימון המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב בודק היבטים נבחרים של חיסונים נגד קורונה, בדגש על מעבר מהוכחות מניסויים קליניים למידע הקשור לשימוש בחיסונים אלה באוכלוסייה הכללית, תוך הסתכלות גלובלית ומקומית. המחקר שם דגש על חיסונים נגד קורונה שאושרו לשימוש בבני אדם, תוך השוואה ביניהם בפרופיל הבטיחות, היעילות והמועילות שלהם, הן על סמך מידע מניסויים קליניים והן בהתבסס על מידע הנאסף לאחר הכנסתם של חיסונים אלה לשימוש הרחב. כמו כן, נבחנות סוגיות עדכניות כגון מועילות החיסונים כנגד הזנים החדשים של נגיף הקורונה, משך המיגון שמקנים חיסונים, והצורך בחיסון ילדים נגד קורונה. דגש נוסף הוא על שימוש בחיסונים אלה ברחבי העולם, במדינות ובקבוצות גיל ואוכלוסייה שונות, תוך בחינת חסמים מפני שימוש בחיסונים אלה.

במסגרת המחקר יבוצעו סקירות ספרות שיטתיות, על בסיס ספרות מדעית בנושאי המחקר, סקירה של מאגרי מידע של ארגון הבריאות העולמי, דיווחים רשמיים במדינות שונות בעולם ומאגרים נוספים, ובאמצעות סקר באוכלוסייה.

החוקרים הראשיים: פרופ' יריב גרבר ופרופ' ח'יתאם מוחסן, מובילים מחקר זה, תוך שילוב חוקרים נוספים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב.  

עדכון 14.8.22 – גורמים הקשורים לקבלת החיסון נגד נגיף הקורונה בקרב מבוגרים בישראל

קבלת החיסון נגד נגיף הקורונה, כולל מנות הדחף הייתה גורם משמעותי בבלימת ההתפשטות של המגפה, והייתה קשורה להפחתת הסיכון לאשפוזים, תחלואה קשה ותמותה מקורונה. יחד עם זאת, הססנות וחוסר היענות לקבלת החיסון נגד קורונה, היוו אתגר מרכזי במבצע החיסונים, הן בישראל והן במדינות אחרות בעולם. הבנה מעמיקה של הגורמים הקשורים לקבלת החיסון נגד קורונה הינה חיונית להתמודדות עם אתגר זה, במיוחד לאור הצורך המסתמן במתן מנות דחוף של החיסון וגם להתמודדות עם אירועים דומים בעתיד. בדוח זה מוצגות תוצאות מסקר טלפוני שבוצע בקרב מבוגרים בישראל במטרה לבחון קשרים בין קבלת החיסון נגד נגיף הקורונה לבין גורמים סוציו-דמוגרפיים, עמדות ותפיסות לגבי החיסון נגד קורונה ומגפת הקורונה.
קישור לדו"ח הרביעי

עדכון 5.12.21 – נגיף הקורונה ממשיך להתפשט בעולם, על אף שיעור מחוסנים גבוה במדינות רבות. נראה כי התפשטות זו נובעת משילוב של התפשטות זנים חדשים של הנגיף, לצד ירידה בחסינות נרכשת מחיסונים נגד הנגיף. התפתחויות אלה הובילו לעדכון מדיניות החיסונים נגד קורונה, כולל החלטה על מנת דחף. בדוח שלישי זה, מובאים סקירת המגמות העדכניות של התחלואה, בחינת מועילות החיסונים נגד קורונה בשלב הבתר-שיווקי בכלל האוכלוסייה ובתת-קבוצות באוכלוסייה בישראל, ודיון באתגרים חדשים בהתמודדות עם מגפת הקורונה.
קישור לדו"ח השלישי

עדכון 19.6.21 – נגיף הקורונה ממשיך להתפשט בעולם, יחד עם זאת נצפתה ירידה עקבית בתחלואה מהנגיף ברמה עולמית. במקביל מדינות רבות הכניסו חיסון נגד קורונה לשימוש. בדוח שני זה, החוקרים סוקרים את המגמות העדכניות בתחלואה מקורונה בעקבות הכנסת חיסונים נגד קורונה לשימוש, בוחנים את מועילות החיסון ובטיחותו בשלב הבתר-שיווקי בישראל ודנים באתגרים חדשים בהתמודדות עם מגפת הקורונה, כולל התפתחות ואריינטים חדשים וחיסון ילדים.

קישור לדו"ח השני

עדכון 10.4.21 – בדו"ח הראשון החוקרים סוקרים את ההתפתחויות בנושא חיסונים נגד קורונה מסוף שנת 2020 עד לאפריל 2021. נסקרים החיסונים נגד קורונה הרשומים לשימוש בבני אדם, הגישות השונות ששימשו לפיתוח חיסונים אלה, סיכום ממצאים מניסויים קליניים שלב III אודות היעילות והבטיחות של חיסונים, שימוש בחיסונים נגד קורונה בעולם ובישראל, והמועילות של החיסון נגד קורונה בישראל. צוות החוקרים מגבש המלצות למקבלי ההחלטות בישראל אודות המשך מדיניות החיסונים נגד קורונה בישראל.

קישור לדו"ח הראשון