חוקרים: מוחמד ח'טיב ¹, איבון מנסבך-קליינפלד ¹, דני פילק ², סארה אבו כף ², אמירה עוסמאן ³, אחמד שיח' מוחמד ¹

רקע: בשנים האחרונות, השימוש בשירותי בריאות דיגיטליים (ש.ב.ד) נמצא בעלייה, בעיקר בקביעת תורים, ייעוץ מרחוק, צפייה בתוצאות ומעקב רפואי. חקר מעמיק של הנושא חיוני לזיהוי פערים, שיפור נגישות והתאמת השירות.

מטרות: מטרת המחקר היא לבחון את דפוסי השימוש בש.ב.ד כולל הגורמים והחסמים הקיימים, בקרב הערבים בישראל.

שיטה: המחקר משולב, איכותני וכמותי. נערכו ראיונות עם 40 משתתפים שכללו צרכנים, מנהלים ואנשי צוות רפואי, ובוצע סקר ארצי בקרב 1,663 משתתפים באמצעות שאלון מובנה שמולא בראיונות פנים-אל-פנים בבתי המשתתפים.

ממצאים עיקריים: המחקר האיכותני העלה תובנות לגבי דפוסי השימוש בש.ב.ד, לגורמים המעודדים והמגבילים את השימוש (אישיים חברתיים, ומערכתיים), חוויית המשתמש ודרכים לשיפור השירות. בנוסף, עלו ממצאים לגבי תרומתם האפשרית של ש.ב.ד בצמצום פערים בבריאות. המחקר הכמותי הצביע על קשר בין היקף ודפוסי השימוש והמוכנות לשימוש לבין גורמים אישיים, רקע סוציו-דמוגרפי, ידע ועמדות ותפיסות לגבי השירותים. עוד עלו חסמים אישיים ומבניים המשפיעים על שיעורי השימוש בש.ב.ד ומגבילים את נגישותם.

מסקנות: המחקר מצביע על דפוסי שימוש שונים בש.ב.ד המושפעים מגורמים אישיים ומערכתיים שונים כמו גם חסמים שיש להסיר לשיפור הנגישות של שירותים אלה ובעקבות כך לצמצום פערים קיימים בשירותים ובמצב הבריאות בין קבוצות ואזורים בארץ.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש להתרכז בשיפור הנגישות, הפחתת חסמים, חיזוק האוריינות הדיגיטלית בקבוצות ספציפיות בחברה הערבית כמו כן, הכשרת צוותי הבריאות והתאמה תרבותית של השירותים.

תאריך סיום המחקר: 11/2025