חוקרים: אדם רוז¹, רננה איתן², גד לובין², משה ביסטרה²

רקע: בעוד שהשימוש בווידאו צ'אט בפסיכיאטריה הפך לנפוץ, הוא לא נחקר לצורך הערכות אשפוז כפוי.

מטרות: לבחון את השפעת הטלפסיכיאטריה בחדר מיון פסיכיאטרי, בהשוואה להערכה פנים אל פנים.

שיטה: שבעה בתי חולים יישמו הערכות טלפסיכיאטריות לאשפוז כפוי על ידי הפסיכיאטר המטפל בשעות הערב ובסופ"ש, כאשר הערכה פנים אל פנים נותרה אופציה. התוצאות הקליניות והמנהליות הושוו בין תקופת ההתערבות לאותם חודשים בשנה הקודמת.

ממצאים עיקריים: במהלך תקופת ההשווה, 525 חולים הוערכו פנים אל פנים. במהלך תקופת ההתערבות, 434 חולים הוערכו, 44% פנים אל פנים ו-56% מרחוק. החולים שהוערכו פנים אל פנים היו מורכבים יותר ותמונה קלינית פחות ברורה. זמן חדר המיון היה דומה בין תקופות הביקורת להתערבות (2:13 לעומת 2:06, p = 0.55). אירועי אלימות היו דומים בין התקופות (21% לעומת 22%, p = 0.31). בקרב חולים ששוחררו מחדר מיון, השיעור שאושפזו בכפייה תוך שבוע היה דומה (11% לעומת 9%, p = 0.61). בקרב אלו שאושפזו בכפייה, שיעור אלו ששוחררו תוך שבוע היה דומה (19% לעומת 15%, p = 0.40). משך האשפוז לא היה שונה באופן מובהק (29.4 לעומת 34.6 ימים, p = 0.19). עקב חשש מדגימות לא מאוזנות, חזרנו על ניתוחים אלה לאחר propensity matching; התוצאות נותרו ללא שינוי.

מסקנות: בהינתן האפשרות להעריך חולים מרחוק לאשפוז בכפייה, פסיכיאטרים מטפלים עדיין בחרו להעריך 44% באופן אישי, ככל הנראה משיקולים קליניים. לא נמצאו ראיות המצביעות על כך שהטיפול בחולים הושפע לרעה מטלפסיכיאטריה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: פסיכיאטרים מטפלים, בהינתן האפשרות להעריך חולים מרחוק לאשפוז בכפייה, מסוגלים לקבוע אילו חולים ניתנים להערכה מרחוק ואילו יש להעריך באופן פיזית. מתן אפשרות להערכות מרחוק מתקבל היטב על ידי הצוות הקליני ואינו פוגע בטיפול בחולים בשום צורה מדיד.

תאריך סיום המחקר: 01/2026