חוקרים: יובל בלוך¹

רקע: למגפת הקורונה הייתה השפעה ניכרת על בריאות הנפש של ילדים, כאשר מרבית החוקרים ייחסו זאת להשלכות הפסיכולוגיות של הריחוק החברתי. בכל קבוצות הגיל דווחו תסמינים נפשיים שנמשכו גם לאחר ההחלמה מהמחלה. אף שרוב הילדים שנדבקו חוו תסמינים קלים או היו א-סימפטומטיים, לא ברור אם עצם ההדבקה בנגיף אחראית לתחלואה נפשית.

מטרות: לבחון את השפעת מגפת הקורונה על בריאות הנפש של ילדים, ולבדוק האם העלייה בתחלואה הנפשית נובעת מההדבקה עצמה או מהשינויים הסביבתיים בתקופת המגפה.

שיטה: מחקר מבוסס נתוני המאגר המותמם של שירותי בריאות כללית, שכלל מאות אלפי ילדים. נערכה השוואה בין ילדים עם בדיקה חיובית לקורונה לבין ילדים עם בדיקה שלילית.

ממצאים עיקריים: בשנה שלאחר בדיקה חיובית לקורונה נמצאה עלייה בשכיחות חרדה והפרעת קשב, וכן עלייה בשימוש בטיפולים תרופתיים עבור שתי אבחנות אלו, בהשוואה לילדים עם בדיקה שלילית.

מסקנות: הממצאים תומכים בקיומו של נזק לבריאות הנפש של ילדים כתוצאה מהדבקה בקורונה, מעבר להשפעות הפסיכולוגיות של תקופת הסגר והריחוק החברתי. עם זאת, לא ניתן לקבוע אם מדובר בהשפעה ביולוגית ישירה של ההדבקה או בתגובה לסטרס הכרוך במחלה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ילדים שחלו בקורונה מהווים אוכלוסייה בסיכון מוגבר לתחלואה נפשית, ובייחוד לחרדה ולהפרעת קשב. נדרש מעקב ייעודי אחר אוכלוסייה זו, וכן בחינה של ההשלכות ארוכות הטווח של ההפרעות.

תאריך סיום המחקר: 08/2025