חוקרים: נעמי גפן^1,2, טל קרסובסקי^3,4, מורית בארי¹, ז'אנה לנדה^1,5, תמר וייס^1,3, אפרת שדמי³

רקע: לשיקום מרחוק פוטנציאל לחסוך למשפחות של ילדים המשוקמים באשפוז יום זמן ומשאבים כספיים משמעותיים. יעילות השיקום מרחוק הוכחה בעשור האחרון. בפרוץ מגפת הקורונה היה מעבר לשירותי שיקום מקוונים בשיבא ובאלי"ן, והודגמו היתכנות ושביעות רצון. למרות זאת עם הסרת הסגר רוב השירותים שבו לטיפול פרונטלי. מודל היברידי המשלב טיפול מקרוב ומרחוק הועלה כתחליף שיקומי יעיל תפקודית וכלכלית.

מטרות: לפתח, ליישם ולהעריך שיקום היברידי לילדים ונוער באמצעות: (א) זיהוי חסמים ומקדמים; (ב) פיתוח תכנית שוות ערך לטיפול פרונטלי; (ג) השוואת שיקום היברידי לפרונטלי בהיבטי היענות, ברית טיפולית, איכות נתפסת, שינוי תפקודי (PEDI) ויחס עלות–תועלת; (ד) גיבוש המלצות ליישום.

שיטה: נערכו קבוצות מיקוד עם משפחות ומטפלים, תועדו ילדים בקבוצת ביקורת, ונוסה תהליך היברידי במשך חודשיים. עקב גיוס נמוך, הותאם המודל באלי"ן כך שהטיפול מרחוק ניתן כתוספת לתכנית. נאספו סקרים וראיונות עם משתתפים ומסרבים, וכן סקר בינלאומי עם מומחי שיקום מרחוק.

ממצאים עיקריים: קבוצות המיקוד חשפו חסמים, מקדמים והשלכות על תפקידי המשתתפים. היענות לשיקום ההיברידי הייתה נמוכה, למרות חיסכון משמעותי בעלויות למשפחה. בקרב קבוצת הטיפול ההיברידי למרות ברית טיפולית גבוהה, היענות טובה והעדר פער בשינוי התפקודי לעומת הפרונטלי, מטפלים ומשפחות תפסו את הרכיב המקוון כנחות.

מסקנות: בתנאי התשתיות הקיימים תרומת השיקום ההיברידי מוגבלת. יישום יעיל דורש חינוך צוותים ומשפחות, נגישות פיננסית והתאמה פרטנית.

תאריך סיום המחקר: 10/2025