חוקרים: רחל ניסנהולץ גנות^1,2, איתי גור אריה³, אופיר מורג³

רקע: רפואת כאב מתמקדת באבחון, טיפול ומניעה של כאב, המוגדר כ"מחלה" כאשר הוא נמשך יותר משלושה חודשים. כאב כרוני משפיע רבות על היבטים פיזיים, רגשיים וחברתיים בחיי המטופלים, ומהווה נטל אישי וכלכלי משמעותי. הגישה לטיפול בכאב הוכרה כזכות אנוש בסיסית.

מטרות: לבחון ולתאר את מצב שירותי רפואת הכאב בישראל, ולספק הבנה מעמיקה של האתגרים המשמעותיים בתחום, במטרה להציע דרכי התמודדות ופתרונות רלוונטיים.

שיטה: לבחון ולתאר את מצב שירותי רפואת הכאב בישראל, ולספק הבנה מעמיקה של האתגרים המשמעותיים בתחום, במטרה להציע דרכי התמודדות ופתרונות רלוונטיים.

ממצאים עיקריים: הממצאים הראו אתגרים משמעותיים בטיפול בכאב, הכוללים חוסר זמינות תורים ונגישות נמוכה לשירותים, בעיקר בפריפריה, מחסור במומחים ושחיקת צוותים רפואיים. כמו כן, עלו קשיים באבחנה ובבירוקרטיה, ונושא השימוש באופיואידים ובקנאביס רפואי תואר כ"מגפה" וכאתגר למערכת. מטופלים הדגישו צורך בולט בהקשבה ואמפתיה מצד המטפלים, וסקר הרופאים הצביע על הארכת משך זמן הטיפול למפגש כצורך מרכזי.

מסקנות: אתגרי תחום הכאב בישראל דומים לעולם – מחסור במומחים, זמינות תורים מוגבלת ואי שוויון בפריפריה. יש להרחיב סמכויות לאנשי מקצוע נוספים ולחזק את הטיפול הרב-תחומי.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: להגדיל ולהכשיר כוח אדם (אחיות מומחיות, רופאי משפחה), לפתח מערך הפניה מדורג לפי חומרת הכאב, לשפר את הנגישות בפריפריה ולהעלות את המודעות הציבורית והמקצועית.

תאריך סיום המחקר: 06/2025