חוקרים: אורית קרניאלי-מילר¹, קרן מייקל², ליאור רוזנטל¹

רקע: ייצוג הולם של קבוצות מיעוט אתניות במערכת הבריאות חיוני להבטחת שירותים רפואיים שיוויוניים, נגישים ורגישים תרבותית. החברה הערבית בישראל נותרת בתת-ייצוג ובקשיי השתלבות ברפואה, לרבות בלימודים אקדמיים, בהתמחות ובקידום מקצועי.

מטרות: בחינת חוויותיהם של סטודנטים לרפואה ולרפואת שיניים מהחברה הערבית באוניברסיטת תל אביב לאורך תהליך ההכשרה, ואת נקודת מבטם של רופאים-מנחים המלווים אותם. זאת, כדי לזהות את הפערים, למפות את הגורמים המסייעים והמעכבים, ולגבש המלצות לשיפור מדיניות הליווי והתמיכה האקדמית והקלינית.

שיטה: מחקר איכותני הכולל 43 ראיונות עומק חצי-מובנים עם 27 סטודנטים ערביים לרפואה ו-16 מנחים המלווים אותם. הנתונים נותחו בשיטת "היטמעות-התגבשות".

ממצאים עיקריים: הסטודנטיפ תיארו אתגרים בקבלה ללימודים, חשש בחשיפה עצמית, שיח מוגבל בקבוצות הלימוד, שהועצם במלחמת 'חרבות ברזל' וקשיים חברתיים. עם זאת, הדגישו משאבים משמעותיים בזהותם הייחודית, הכוללת רגישות בין-תרבותית, יכולת גישור ולכידות קבוצתית-מגזרית. המנחים הציגו דילמות בהנחייה רגישת-תרבות והדגישו את מיעוט ההשתתפות בשיח הקבוצתי ואת המגבלות התהליכי בכתיבה הרפלקטיבית.

מסקנות: מרחבים לימודיים שאינם מותאמים לזהות תרבותית ושפתית עשויים להגביר זרות וניכור בקרב סטודנטיפ לרפואה מהחברה הערבית. לעומתם, סביבות תומכות, המאפשרות שיח רגיש עשויות לעודד צמיחה והשתלבות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: יש לקדם תוכניות ליווי ייעודיות לסטודנטים, לפתח הכשרות מבוססות כשירות תרבותית לסגל המלמד, לבצע התאמות בפיתוח היכולת הרפלקטיבית ולהבטיח ייצוג הולם מהחברה הערבית במרחבים האקדמיים והקליניים.

תאריך סיום המחקר: 08/2025