חוקרים: גלית אלמוזנינו , יובל ורד , אבי זיני , נירית יבנאי

רקע: ב- 2019 יושמה בישראל רפורמה ברפואת השיניים, אשר הרחיבה את סל השירותים הממומניםצי בורית לאזרחים ותיקים.

מטרות: לבחון בישראל את רמת הידע לאחר הרפורמה ואת החסמים למימוש השירותים בקרב בני 70+ , ולהציע המלצות מדיניות .

שיטה: מחקר חתך זה כלל 503 נבדקים ישראלים בני 70+, שנבחרו באמצעות דגימה אקראית בשכבות מתוך מאגר לאומי. השאלונים הועברו בעברית, בערבית וברוסית. מודלים סטטיסטיים חד ורב-משתניים וכן ניתוח עץ החלטה שימשו לזיהוי משתנים הקשורים לידע על הרפורמה.

ממצאים עיקריים: רק 36% מהנבדקים היו מודעים לרפורמה, 4.2% זיהו את גיל הזכאות ו־ 7.4% את סל השירותים. ידע גבוה יותר נקשר לביקור אצל רופא משפחה, שימוש ברפואה מרחוק, פעילות ברשתות חברתיות, נגישות למרפאה של קופת חולים וקושי בלעיסה. יהודים דתיים היו מודעים פחות מהחילונים. עץ ההחלטה הראה כי בני 75+ עם שם משתמש בקופת חולים ומרפאה קרובה היו בעלי הידע הגבוה ביותר, בעוד משתמשי רופאי שיניים פרטיים ללא קרבה למרפאה היו בעלי הידע הנמוך ביותר.

מסקנות: סקר ארצי ראשון זה לאחר יישום הרפורמה מדגיש פערים מתמשכים בידע, בעמדות ובשימוש ברפורמה בקרב קשישים בישראל. פערים אלה מושפעים מגורמים סוציו-דמוגרפיים, מנגישות השירותים, מאוריינות דיגיטלית וממצב בריאות הפה.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: חיזוק יישום הרפורמה מחייב העלאת מודעות, התמודדות עם חסמים תרבותיים, שיפור האוריינות הדיגיטלית והרחבת פריסת מרפאות השיניים של קופות החולים באזורים מוחלשים

תאריך סיום המחקר: 12/2025