חיפוש
חיפוש מתקדם
תקצירי מחקרים
פרסומים אחרים
תקצירי מחקרים
 

מחקר גישוש לקראת בניית מודל מיטבי לייעוץ תרופתי במערכת הבריאות הקהילתית בישראל

חוקרים: שולי ברמלי-גרינברג1, ארן שביט2
סיום המחקר: דצמבר 2012

תקציר

רקע
"ייעוץ תרופתי", כתהליך מלַוֶוה להחלטת הרופא המטפל, מטרתו למקסם התנאים להצלחת הטיפול התרופתי. לייעוץ תרופתי מוצלח יכולה להיות משמעות חברתית ניכרת, בזכות יכולתו להביא לשיפור בריאותו ואיכות חיי המטופל, כמו גם השלכותיו הכלכליות על הפרט ועל מערכת הבריאות כולה, והאפשרות להגדיל את השוויון בתוצאות הבריאות באוכלוסייה. עם זאת, נראה כי לא קיימת בעולם אחידות במודלים של הייעוץ התרופתי, והם מותאמים למערכת בה הם מופעלים. בישראל, אין תכנון ברמה הלאומית להפעלת מודל ייעוץ תרופתי.

מטרות המחקר
להגדיר מדדים להצלחת מודל יעוץ תרופתי, לאפיין מודלים היכולים להיות מיושמים בהצלחה בישראל ולהגדיר תנאים ליישום מוצלח וחסמים אפשריים.

שיטות המחקר
המחקר עשה שימוש בשני כלי מחקר מרכזיים:
1. סקירת ספרות שיטתית על תכניות ייעוץ תרופתי בעולם לזיהוי מדדי ההצלחה. נותחו 100 מאמרים.
2. ראיונות עומק עם "השחקנים" השונים במערכת הבריאות בישראל, כולל מבוטחים.
נערכו ראיונות עומק עם 50 קובעי מדיניות ומקבלי החלטות, נותני שירותים רפואיים ואנשי אקדמיה שייצגו מגזרים משפיעים ורלוונטיים לשאלת המחקר. ונערך סקר בקרב מבקרים ב 11 מרפאות או בתי מרקחת של ארבעת קופות החולים מאזורים שונים בארץ; בסך הכל רואיינו 260 מבקרים.

ממצאים
מהסקירה אותרו מאפיינים עיקריים של תוכנית התורמים להשאת מדדים בשלושה תחומים מרכזיים: קליני, כספי וחברתי. המאפיינים זוהו ככאלו הקשורים למיקום התוכנית בקהילה או בבית חולים (גורם מנהל, גורם מממן וכדומה) ולכאלו שאינם קשורים למיקום (נשוא הייעוץ, מקצוע היועץ, אופן התקשורת וכדומה). מניתוח הנתונים עלו שני מודלים מרכזיים הניתנים ליישום בישראל: מודל בקהילה ומודל בית חולים. בנוגע למאפיין מרכזי שהוא הגורם המממן, נמצא כי קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות רואים בייעוץ בקהילה כשירות אשר צריך להנתן על ידי הקופות ובמימונן. אולם במקביל על המדינה לעודד את הקופות להפעיל תוכנית ייעוץ תרופתי ברמה הלאומית, בדומה לתוכנית המדדים הלאומית. עוד עלה כי אין הבדל בין קהילה לבית חולים במאפיינים: הייעוץ צריך להנתן הן לרופא הן למטופל, התקשורת בעיקרה פנים אל פנים והתוכנית צריכה להיות ארוכת טווח. אולם, יש לציין כי בעוד שמתוך ראיונות העומק עלה כי על היועץ להיות רוקח או רוקח קליני (ובמודל בקהילה יש מקום לתת לאחות תפקיד מלווה לייעוץ), רוב המבוטחים ציינו שהיועץ צריך להיות הרופא המטפל. ממצא זה קשור גם לכך שאחד התנאים המרכזיים שעלו במחקר ליישום מוצלח של תוכנית ברמה הלאומית היא שהייעוץ חייב להיות בשיתוף מלא של הרופא המטפל ודרכו.

המלצות לגיבוש מדיניות ולמקבלי ההחלטות
יישום ברמה הלאומית של שני המודלים שהוצעו במחקר, בקהילה ובבית חולים, יכול לקדם ייעוץ תרופתי יעיל, שיקנה את מיטב התנאים להצלחת הטיפול בכללו, ולהשאת תועלת הבריאות של הציבור בישראל. בעתיד אפשר יהיה לפתח תוכנית לאומית של ייעוץ תרופתי שתושתת על ממצאי המחקר הנוכחי. מדידת ההצלחה יכולה להיות מבוססת על מדדי ההצלחה שאופיינו במחקר הנוכחי.


מספר מחקר: ר/2009/25


1) מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות, מאיירס ג'וינט-מכון ברוקדייל ובית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
2) בית הספר לרוקחות, האוניברסיטה העברית ו- MSD- Israel